<h1>העיטור אות ג' גט חירות</h1>
<h2>דף ח:</h2>
ועבד שהביא גיטו וכתוב בו עצמך ונכסי קנויין לך עצמו קנה ונכסים לא קנה והוא הדין לכל נכסי קנויין לך עצמו קנה נכסים לא קנה דקימא לן כרבא דאמר פלגינן דיבורא ואחד זה ואחד זה עצמו קנה נכסים לא קנה. והא דתנן הכותב כל נכסיו לעבדו יצא לחירות שייר קרקע כל שהו לא יצא לחירות רבי שמעון אומר כו' אין הלכה כרבי שמעון.
<h2>דף ט.</h2>
כתב בכך וכך בשבת וכו' איך אנא פלוני וכל שום וחניכא דאית לי צביתי ברעות נפשאי בדלא אניסנא ושחררית ושבקית יתך אנת פלוני דהות עבדי מן קדמת דנא והשתא אקניתי לך נפשך דתהוי בר חורין ותשתרי למיעל בקהלא דישראל למיסב ברתיהון ולמילף את וזרעא דילך באוריתא ולעיולי יתהון בכנישתא דישראל ואינש לא ימחה בידיהון מיומא דנן ולעלם ורשו אינש לית עלך ולא על כל מאן דעתיד למיפק מינך ודין דיהוי לך מינאי איגרת חרורין וגט שחרור כדת משה וישראל. ואית דכתבי ביטול מודעי. ואיכא נוסחי דכתיב בהו קנין ולאו מילתא הוא.
ובפרק קמא דגיטין אחד גיטי נשים ואחד שחרורי עבדים שוו למוליך ולמביא ותנו רבנן בשלשה דרכים שוו גיטי נשים ושחרורי עבדים. ואיכא נמי הא דתנן תנו גט זה לאשתי ושטר שחרור זה לעבדי ומת לא יתנו לאחר מיתה. וצריך נמי לשמה. ומחובר דלא תניא. ואין שני עבדים מתגרשין בגט אחד כאשה.
<h2>דף לח.</h2>
ושדר רב פלטוי גאון עבד שברח מן האיסורין יצא לחרות כרב שמן בר אבא אמר רבי יוחנן וכופין את רבו וכותב לו גט שחרור. ודוקא לאחר יאוש. ועבד שברח מחוצה לארץ לארץ יצא לחירות וצריך גט שחרור (מ"ה.). ועבד שברח מבית האיסורין יצא לחירות דוקא לארץ בשמיה דרב הילאי. המפקיר עבדו יצא לחירות וצריך גט שחרור. וליתה דשמואל. והמפקיר עבדו ומת נמי כופין את היורשין וכותבין לו גט חירות. וליתה לדאמימר דאמר אין לו תקנה. ועבד שהשיאו רבו אשה או שהניח לו רבו תפילין כופין את רבו וכותב לו גט שחרור (מ'.).
<h2>דף מג:</h2>
ומוכר עבדו לגויים או לחוצה לארץ יצא לחירות. ובכולן צריך גט שיחרור. ואם עבר ונשא בת ישראל מוציאין אותה הימנו אלא שצריכה גט. והולד כשר דקימא לן (יבמות כ"ג.) גוי ועבד הבא על בת ישראל הולד כשר בין בפנויה בין באשת איש. והמוכר עבדו לגוים דאסור דוקא עבד מהול שקיבל עליו מצות אבל עבד רשע שחשוד, ומחלל שבתות בפרהסיא, ואינו מקיים המצות מותר למכרו לכתחילה לגוים.
<h2>דף פה:</h2>
גט חירות. מי שיש לו עבד או שפחה שהטבילם לשם עבדות וחייבין במצות צריך להם גט חירות לבא בקהל וכתב הרב איכא מאן דאמר דבעי ביטול מודעי וקנין וכתבא באפי נפשה כדכתיבנא בגיטי נשים דחד טכסיסא אינון. ותנן בגיטין בפרק המגרש גופו של גט שחרור הרי את בן חורין הרי את לעצמך.
כתב בכך וכך בשבת וכו' איך אנא פלוני וכל שום וחניכא דאית לי צביתי ברעות נפשאי בדלא אניסנא ושחררית ושבקית יתך אנת פלוני דהות עבדי מן קדמת דנא והשתא אקניתי לך נפשך דתהוי בר חורין ותשתרי למיעל בקהלא דישראל למיסב ברתיהון ולמילף את וזרעא דילך באוריתא ולעיולי יתהון בכנישתא דישראל ואינש לא ימחה בידיהון מיומא דנן ולעלם ורשו אינש לית עלך ולא על כל מאן דעתיד למיפק מינך ודין דיהוי לך מינאי איגרת חרורין וגט שחרור כדת משה וישראל. ואית דכתבי ביטול מודעי. ואיכא נוסחי דכתיב בהו קנין ולאו מילתא הוא.
